הטקס מלווה כאמור בארוחה חגיגית, אשר מוגדרת כ"סעודת מצווה". בתחילת הטקס נהוג לבצע את בציעת הפת.
התינוק אמור להיות לבוש בבגדים יפים ועל פי המנהג, מקשטים אותו בתכשיטים, מה שמהווה למעשה כתיקון לחטא העגל.
את התינוק מובילים על גבי כרית רקומה, כאשר על אביו של התינוק לומר את המשפט הבא:
"אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר: זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי. וְהוּא פֶּטֶר רֶחֶם לְאִמוֹ הַיִשְׂרְאֵלִית. וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָה לִפְדוֹתוֹ.
שֶׁנֶאֱמַר (במדבר יח) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶה. בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקוֹדֶשׁ. עֶשְׂרִים גֵרָה הוּא.
וְנֶאֱמַר, (שמות יג) קַדֶשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא"
בשלב הבא, הכהן פונה אל האב ושול אותו: אֵיזֶה תִּרְצֶה יוֹתֵר, בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ זֶה אוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים שֶׁנִתְחַיַּבְתָּ בְּפִדְיוֹנוֹ?
והאב אמור להשיב: " "חָפֵץ אֲנִי לִפְדוֹת אֶת בְּנִי וְהֵא לְךָ דְמֵי פִדְיוֹנוֹ שֶׁנִתְחַיַּבְתִּי מִן הַתּוֹרָה. "
בשלב האחרון של הטקס האב אמור לברך את הברכה הבאה " "בָּרוּךְ וכו' אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פדיון הבן לאחר מכן: ברוך שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה"
ולתת לכהן את כסף הפדיון – חמשת הסלעים.